גזר דין בתיק פ"ל 3522-02-12

1.            הנאשם שבפניי הורשע על פי הודאתו בעבירות של נהיגה בזמן פסילה ונהיגה ללא ביטוח חובה תקף.

2.            על פי המתואר בכתב האישום, ביום 25.1.12 נהג הנאשם ברכב פרטי ונסע ברחוב עזרת תורה מכיוון רחוב גבעת משה בירושלים, כאשר הוא פסול מלהחזיק ברישיון נהיגה ע"י משרד הרישוי לתקופה של 3 חודשים. דבר הפסילה הודע לנאשם והוא הפקיד את רישיונו ביום 12.12.11.

3.            הצדדים ביקשו בטרם ישמעו הטיעונים לעונש לשלוח את הנאשם לקבלת חוות דעת הממונה על עבודות שירות, וזאת מאחר והגיעו להסדר לפיו באם הנאשם ימצא מתאים לעבודות שירות אזי יוטל עליו עונש מאסר למשך 30 יום שירוצה בעבודות שירות.

4.            אולם, חוות דעתו של הממונה הייתה כי הנאשם נמצא לא כשיר לעבודות שירות שכן הוא מוגדר כסובל ממחלת נפש ומחלות לב קשות.

5.            בנסיבות אלה, המאשימה עותרת לעונש מאסר בפועל בן 5 ימים, מאסר על תנאי, פסילה, פסילה על תנאי וקנס.

6.            ב"כ הנאשם טוען כי מצבו הרפואי של הנאשם אינו מאפשר להטיל עליו עונש מאסר בפועל. עוד טוען ב"כ הנאשם, כי רעייתו של הנאשם חלתה בסרטן ועברה ניתוח לאחרונה ועתה, היא נזקקת לטיפולים רפואיים אליהם מלווה אותה הנאשם בעצמו.

7.            ב"כ הנאשם טוען, כי חובותיו של הנאשם בסך מעל מליון ש"ח.

8.            הנאשם ציין כי אין לו רישיון נהיגה ובשל כך משלם לנהג שיסיע אותו  סך של 2,000 ש"ח.

נהיגה בזמן פסילה

9.            עבירה של נהיגה בזמן פסילה הינה עבירה חמורה. בית המשפט העליון התייחס לא פעם לחומרה המיוחדת אותה יש לייחס לעבירה של נהיגה בזמן פסילה, ולענישה המחמירה המתחייבת בעטיה. כך, למשל, באו הדברים לידי ביטוי ברע"פ 3878/05 בנגוזי נ' מ"י (פורסם בנבו, 26.5.05):

            " העבירה אותה עבר המבקש היא חמורה ויש לבטא את חומרתה   בענישה מרתיעה. נהיגה בכבישי הארץ בזמן פסילת רשיון טומנת           בחובה סיכונים רבים לבטחונם של נוסעים ברכב והולכי רגל. יתר על        כן, ולא פחות מכך, היא משקפת התייחסות של ביזוי החוק וצווי בית         המשפט".

10.       יש בעבירה זו לא רק דופי פלילי, אלא אף דופי מוסרי כפול: הסיכון לנהג עצמו ולעוברי הדרך, וכן קשיים במימוש פיצויים בעקבות תאונות הדרכים אם יתרחשו בעת הנהיגה (רע"פ 665/11 אבו עמאר נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 24.1.11)).

11.       חומרתה של העבירה מצדיקה הטלת עונש מאסר בפועל גם כאשר מדובר בעבירת נהיגה בזמן פסילה ראשונה (ע"פ (י-ם) 8392/04 עליאן נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 18.8.04)  רע"פ 6115/06 מדינת ישראל נ' מוראד אבו לאבן (פורסם בנבו, 08.05.07).

מהו העונש ההולם?

12.       לאחרונה תוקן חוק העונשין (תיקון 113) העוסק ב" הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה". מטרת התיקון היא לקבוע את העקרונות והשיקולים המנחים בענישה, המשקל שיש לתת להם והיחס ביניהם, כדי שבית המשפט יקבע את העונש המתאים לנאשם בנסיבות העבירה.

13.       העיקרון המנחה בענישה הוא עקרון ההלימה , לפיו נדרש יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם לבין סוג ומידת העונש המוטל עליו. יחס זה מבטא את עקרון הגמול. בכך זוכה עקרון זה לבכורה על פני עקרונות ההגנה על שלום הציבור וההרתעה, לרבות שיקומו של הנאשם.

14.       בגזירת העונש המתאים לנאשם, רשאי בית המשפט להתחשב בהתקיימות נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, כגון, הפגיעה של העונש בנאשם, לרבות בשל גילו, וכן הפגיעה של העונש במשפחתו של הנאשם ועוד.

גזר הדין

15.       נוכח כל האמור לעיל, לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, עיינתי באישורים הרפואיים שהוצגו בפני ונוכח חוות דעתו של הממונה על עבודות שירות  הגעתי למסקנה כי נסיבות המקרה הינן חריגות המצדיקות סטייה מהעונש המקובל במקרים דומים ולכן החלטתי לא להטיל על הנאשם עונש מאסר.